החלטה בתיק דמ"ש 46847-01-11

1.         במסגרת התובענה שנפתחה בבית הדין, ולאחר שהוגש כתב הגנה מטעמה של הנתבעת, הוזמנו הצדדים לישיבת גישור שמועדה נקבע ליום 31.5.11.

            במכתב ההזמנה ששלח בית הדין ביום 28.3.11, הובהר לצדדים כי:

            דין הזמנה זו כדין הזמנה לדיון בבית הדין ובית הדין יהיה רשאי לחייב את הנעדר בהוצאות משפט אם לא התייצב כדין, ובנסיבות מסוימות אף ליתן פסק דין המקבל את התביעה או מוחק אותה.

2.         לבקשת הנתבעת, שהגישה את בקשתה לדחיית מועד הדיון על פי הנוהל של כב' נשיאת בית המשפט העליון,  נדחה מועד הישיבה ליום 15.6.11.

            בבוקר יום ה- 15.6.11 התקבלה בבית הדין הודעה מטעמה של התובעת, בה ביקש בא-כוחה לדחות את מועד הישיבה היות ש" אתמול בערב נודע לנו ע"י התובעת שהיא אמורה לעשות בחינה במכללה בשעה 12:00 בבוקר ועל כן ייבצר ממנה להגיע היום לדיון הקבוע לשעה 12:40".

            מנהל המנ"ת בבית הדין שקיבל את ההודעה הביע את מורת רוחו מהמועד בו שוגרה, וביקש מהמזכירות לנסות ולהודיע לבאת- כח הנתבעת על ביטולה של הישיבה מוקדם ככל שניתן.

3.         המזכירות הצליחה לעצור את ב"כ הנתבעת לאחר שזו כבר שמה פעמיה לכיוונו של בית הדין, ובתגובה שיגרה ב"כ הנתבעת לבית הדין הודעה ובקשה מטעמה לחייב את התובעת בהוצאות בשל העובדה שהרקע לדחיית מועד הישיבה לא היה אירוע בלתי צפוי אלא אירוע שהיה ניתן לדעת אודותיו קודם לכן. לטענתה של ב"כ הנתבעת, פינו היא ונציג מטעמה של הנתבעת את היום כדי לאפשר הליך גישור ראוי במטרה להביא לסיומו של הדיון בתובענה בדרך של פשרה, והוסיפה כי ביטול הישיבה הביא לבזבוז זמנם לריק.

4.         בהחלטתי מיום 22.6.11 חזרתי והבעתי את מורת רוחו של בית הדין מהתנהלות התובעת וקבעתי כי הן התנהלות זו והן עיתוי הגשת הבקשה יילקחו בחשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט בסוף ההליך.

5.         הצדדים הגישו מועד מוסכם לקיומה של ישיבה חלופית וזה נקבע ליום 12.7.11 בשעה 11:40.

6.         ביום 12.7.11 בסביבות השעה 10:30 התקבלה הודעה בהולה מטעמה של התובעת, בה ביקש בא כוחה גם הפעם לדחות את מועד הדיון בטענה כי מרשתו פונתה במהלך הלילה לבית החולים, וייבצר ממנה להתייצב לישיבה.

            ב"כ התובעת הודיע לבית הדין כי הוא פנה למשרד בא כח הנתבעת בסביבות השעה 10:00 הודיע להם על כך שהתובעת לא תוכל להתייצב וביקש מהם הסכמה לדחיית מועד הדיון.

            בית הדין ביקש כי ב"כ התובעת ימציא לו אישור על אשפוזה של התובעת עוד באותו יום, וזה אכן הומצא לו.

7.         ביני לביני, הגיעה לבית הדין באת כוחה של הנתבעת, כשבפתח ישיבת הגישור ציינה  שבסמוך למועד הגעתה לישיבה קיבלה הודעה ממזכירתה על כך שב"כ התובעת ביקש לדחות שוב את הדיון בנימוק שמרשתו אושפזה. ב"כ הנתבעת סירבה לבקשה בנימוק שזו הפעם השנייה שהיא נאלצת לבטל את סדר יומה, בפעם זו גם להתייצב פיזית בבית הדין כל זאת לשווא.

            ב"כ הנתבעת ביקשה לדחות את הישיבה ולהשית על התובעת הוצאות לדוגמא בגין התנהלותה.

8.         קודם שאדון בבקשה לגופה, אבקש להבהיר כי בית הדין מודיע עוד במסגרת ההזמנה לישיבת הגישור על החשיבות שהוא מייחס להיבט הפרוצדוראלי של הישיבה, קרי: להודעה על אי רצון מי מבין הצדדים לאי קיומה, לבדיקת מועדים חלופיים ולמועד שבו ניתן להודיע לבית הדין הודעות באשר להליך זה.

            חשיבות צעדים אלה היא מניעת בזבוז זמנם של כל המעורבים בהליך, החל בצדדים ובבאי כוחם וכלה במגשר שמוזמן במיוחד לדון בתיקים הקבועים לו לאותו יום דיונים.

            למותר לציין, כי בית הדין אינו מאפשר לצדדים אחרים לדון בעניינם במועד בו נקבעת ישיבת גישור, ובאי התייצבות של מי מהצדדים או בהודעה מטעמו על אי התייצבותו בסמוך למועד הקבוע לקיומה של הישיבה, נמנעת מצדדים אחרים הזכות שעניינם ידון במועד מוקדם מזה שנקבע בסופו של דבר.

9.         בענייננו זו הפעם השנייה ברציפות בה הודיע ב"כ התובעת ביום הישיבה על אי התייצבותה של התובעת להליך, כל פעם בנימוק אחר.

            בכל אחת משתי ההודעות מצאתי כשל של ממש המחייב את בית הדין שלא להישאר אדיש להתנהלות התובעת ולחייבה בהוצאות.